יוד, אני בקצרה
נולדתי בשוויץ שם ביליתי את שנות ילדותי. את נערותי ביליתי בפוריה שבצפון הירוק. גידלתי משפחה ישראלית לתפארת אך שורשיי השויצריים נטועים בי עמוק. שמי יודית זר-אביב, ובפי חברי ומכרי אני מכונה יוד, כינוי שנגזר משם החיבה השוויצרי שלי - יודיתלי.
לאחר קריירה ארוכה בשיווק, פרסום ואדמיניסטרציה ביצעתי הסבה מקצועית ופניתי ללימודי מגדנאות (קונדיטוריה) ב"תדמור" והמשכתי להשתלמויות בגרמניה, איטליה, שוויצריה, אנגליה וארצות הברית. זכיתי בפרסים ומדליות בתחרויות קולינריות בארץ ובעולם. בהמשך פיתחתי את מרכז ההדרכה של יוד בו אני מטפחת את דור המגדנאים הבא.
המגדנאות מאפשרת לשלב בין נטיותי האומנותיות והרצון לחזור לשורשי השוויצריים, כדי לשמר את הטעמים שספגתי במטבחה של סבתא מממה, (דורה מאייר) שהיתה בשלנית בחסד. מכאן שאני עוסקת בקונדיטוריה שמושפעת מהמטבח האוסטרי, הונגרי, גרמני ובעיקר שוויצרי. הקונדיטוריה שמרנית יותר מהפטיסרי הצרפתי, עם מתכונים פשוטים, וחומרי הגלם והציוד נגישים לכל.
Intl. Kremlin Culinar Cup Gold Medal
אל המורשת הקולינרית של דוברי הלאדינו אליה אבא משתייך, נחשפתי רק אחרי שהגענו לישראל ולמרות שיש בי געגועים לבורקיטס, יפראקס ופיג'ונס של סבתא קלרה ודודה אסתר, גדלתי במטבח של מממה והמורשת הקולינרית השוויצרית היא זו שהטביעה בי את חותמה.
ובענין מורשת ומסורת, למדתי מתכונים מסורתיים גם מקרובי המשפחה האלג'יראים שלי, וגם מחברתי הערביה מוזנא, אבל ההפתעה הגדולה היא דוקא אצל חברי המרוקאים שם אני מגלה יותר ויותר מתכונים זהים לחלוטין למתכונים שוויצריים מסורתיים, כמו למשל השבאקיה שזהה לחלוטין לשטורכה נאשט (קן החסידה) השוויצרי, ואת זה צריך עוד לחקור.
מאמא חנה לוי (מרייט מאייר), דודה לוטי מאייר (מגירקיביץ') דודה סוזי הופמן (מאייר) ודודה רותלי קריפור (מאייר) ובני הדודים שלי שמואל (סמי) מאייר ומישל הולץ קיבלתי יותר מידע וידע מכל מוסד רשמי בו השתלמתי.
את האהבה לאמנות והשאיפה למצויינות קיבלתי מאורי לוי - האבא הישראלי שלי - איש מדע ורוח, רופא, חוקר והוגה דעות, כנר ומאייר מופלא, שחינך אותי להיות אשת אמת אדיבה ונדיבה ומעולם לא ויתר לי אף על קוצו של יוד.