בכל חג חשוב למוסלמים ובעיקר בתקופת חודש הרמדאן חברתי מוזנה מביאה לי מעמולים יפהפיים בצורת חצי כיפה עם דוגמא מקסימה מבצק סולת. אף פעם לא העזתי לנסות להכין אותם בעצמי עד שמוזנה שהיא גם החברה וגם המבקרת הכי קרובה שלי, שכנעה אותי לנסות ונתנה לי את המתכון שעובר אצלה במשפחה מדור לדור.
בנוסף מוזנה נתנה לי תבנית מיוחדת להכנת המעמול שהיא סוד הדוגמא היפה. חילוץ המעמול מתוכה בחבטה שמזכירה מכת קראטה הפך למשימה בפני עצמה, ומאפשר שחרור אגרסיות בצורה יצירתי.
כל נסיון לזהות את מרכיבי תערובת התבלינים המיוחדת בה משתמשים גם בבצק וגם במלית התמרים נכשל, ואת הסוד הזה לא הצלחתי לפצח עד היום.
קצת לפני הרמדאן ניסיתי את מזלי בשוק הבשמים בעיר העתיקה בירושלים ושם מצאתי את התערובת הדומה ביותר לזה של מוזנה אבל גם שם סרבו בתוקף לגלות את המתכון. בשלב הזה החלטתי לוותר ולכבד את הסוד המקצועי תרבותי הזה.
המעמול הוא בעיני התגלמות הקונדיטוריה הדקורטיבית, ולכן הרשיתי לעצמי לשכלל את תהליכי ההכנה, הן לגבי בצק הסולת הנפלא והן לגבי מלית התמרים.
ינואר 2009 - כחברת מועדון האופים האיטלקי קלאב ארטי א מסטיארי, נתבקשתי להדגים הכנת מנה יחודית מישראל ב- Sigep תערוכת מזון מהחשובות באירופה, שמתקיימת כל שנה באיטליה. הדגמתי מעמולים מה שמשך תשומת לב וגם עשה הרבה רעש, בעיקר חבטת התבנית על שולחן הנירוסטה. ואז הסתבכתי....
המשחק מצא חן בעיניי, ושיחקתי גם עם הצבעים של הקישוט העליון. אבל זה כבר היה יותר מדי בשביל מוזנה שממש לא אהבה שפיזרתי על המעמולים קקאו שחור, אבקת סלק, ואבקת נבט חיטה במקום אבקת הסוכר הלבנה המסורתית.
תבנית אוקולון שחור
חילוץ המעמול מהתבנית (ואז הסתבר שלא ככה עושים)
קישוט עליון צבעוני ומאד לא מסורתי
חנות תבלינים ב"שוק הבשמים" בעיר העתיקה בירושלים
צילום קבוצתי של קלאב ארטי א מסטיארי בתחרות גביע הלחם - סיג'פ 2009
(אני בחזית שניה משמאל עם הבנדנה האדומה)
אני במדי הקלאב האיטלקי מדגימה הכנת מעמול בטכניקה חדשה
...נתפסתי לא מוכנה כשאחד השפים הבכירים ביקש ממני את התבנית עבור האוסף שלו. בלי לחשוב פשוט מסרתי לו את התבנית. כל הדרך הביתה שברתי את הראש איך אני מספרת למוזנה שלא הבאתי את התבנית חזרה. מוזנה אמנם לא התרגשה מהסיפור, אבל אני מרוב רגשי אשמה לא הפסקתי מאז לנסות למצא תבנית כזו כדי להחזיר לה.
אוקטובר 2010
נסעתי עם תמר לחוף אמלפי באיטליה, והתארחנו בצימר ששייך לחברים שלי שהם שפים. הבאתי להם תבנית מעמול ואת המתכון של מוזנה מתורגם לאיטלקית. ולריו שהוא אופה ותיק ומנוסה לא התאפק והכין מעמול בערב השני לביקור שלנו, ונראה שמוזנה היתה מאד גאה בו לו ראתה איזו מיומנות הוא הפגין אחרי הנסיון הראשון.
מרץ 2013
השתתפתי באירוע קולינרי בסיציליה וגם שם הכנת המעמול משכה הרבה תשומת לב. הבאתי איתי מספר תבניות כדי להחליף מתנות עם צוותים אחרים. הצוות המרוקאי התלהבו במיוחד מאחר ובניגוד לאחרים הם יודעים מה זה מעמול ועבורם זה היה פינוק אמיתי.
שבוע לאחר מכן בטיול אקראי בשוק של עכו מצאתי את התבנית האבודה של מוזנה.
אז נכון המצפון שלי נרגע ואין לי יותר רגשי אשמה, אבל אני ממשיכה לאסוף תבניות למעמול ויש לי כבר יותר מ-100 דוגמאות, גדלים, סוגים וחומרים שונים של תבניות למעמול.
ולריו בואונוקורה מפגין כישורים
לאחר שניקיתי את המצפון, העזתי לפתח את גירסאות המעמול הפרטיות שלי. מעמול שוקולד ממולא חלבה או קרם נוגט, או דובדבן אמרנה ומעמול ורוד במלית ירוקה - כמובן שמלוח - עם תוספת של סלק בבצק ומלית של תרד, אגוזים וגבינת פטה. זה כבר לא עבר את מבחן מוזנה, אבל אני עדיין מקוה לשכנע אותה, כי זה באמת ממש טעים.
