בסוף השבוע האחרון חגגנו את יום הולדתו ה-7 של יותם עם שתי (!) עוגות יומולדת, קאפקייקס יומולדת ודובשניות על מקל. לגמרי הגזמתי. מודה באשמה! אבל לא היתה ברירה.
כבר כמה שנים שיום ההולדת נחגג בחוף מנטה ריי בתל אביב, ובכל שנה אני מכינה עוגת יומולדת, ובכל שנה אני מעלה לעצמי את הרף. כשהיה בן שנה הכנתי עוגה עם השמיכי שלו, בגיל שנתיים הכנתי עוגת בימבה בגודל אחד לאחד, לגיל שלוש ניסיתי את כוחי עם קרוסלה מג'ינג'ר ברד, בגיל 4 הוא התלהב מעטלפים והעוגה היתה בהתאם, גיל 5 היה גיל המומינים וגיל 6 גיל של עוד יצורים מסדרות מצוירות.
רציתי לחדש, ולא רציתי להתעסק עם בצק סוכר שסובל קשות מהלחות על חוף הים. עוגה תל אביבית בצורת תחנת הרכבת הישנה מנשיה שנמצאת ממש מעבר לכביש מחוף מנטה ריי. לקחתי את יותם לבקר במקום, ומכאן הרעיון התפתח לעוגת "הכר את עירך", ביקרנו במספר אתרים בתל אביב המכילים פריטי אמנות בולטים. התחלנו ממרכז יצחק רבין, המשכנו לנמל תל אביב וביקרנו בפסל הכנפיים, המשכנו לרח' הירקון ולפסל הפנינה השחורה ליד מלון רנסנס, המשכנו לשד' רוטשילד לפסל של מאיר דיזנגוף על הסוס, ובהמשך עצרנו בפסל ההתרוממות של קדישמן ליד הבימה שנמצא ממש ליד הבית של יותם, את האריה ב"סמטה פלונית" שגם היא ממש ליד הבית, ביקרנו כבר כמה פעמים בעבר, ועל ככר דיזגוף נאלצנו לדלג בגלל העבודות המתבצעות שם כעת. בסך הכל 7 אתרים, שיצורפו למבנה התחנה המתוכנן.
זה דוקא התאים לי כי מבנה התחנה עשוי מבצק די קשיח, לכן הכנתי דובשניות על מקל, עליהן ציירתי את 7 האתרים האלה עם טוש אכיל, מעל זה זילפתי בזיגוג סוכר (רויאל אייסינג) ליצירת דו-מימד, ואז צבעתי אותן בצבע מאכל מטליים.
לאחר שנרשמה הצלחה עם העוגיות (קוטר כל אחת כ-12 סמ'), ניגשתי להכנת המבנה שהיה די מורכב וכלל מספר שלבים. ראשית החלקים צוירו על נייר, משם הועברו לקרטון ביצוע ממנו הכנתי דגם מוקדם. את חלקי הקרטון העתקתי לבצק הג'ינג'ר המרודד שנאפה. לתוך החלונות יצקתי איזומלט מומס (סוג של סוכר). את עיטורים החיצוניים זילפתי שוב בעזרת זיגוג סוכר (איזי רויאל המצוין של מעין אביטל), ובסופו של דבר חיברתי את החלקים עם איזומלט. הפרוייקט כלל גם את הקרון שעומד בחזית התחנה. את הכוויות מהאיזומלט קיבלתי באהבה.
הייתי די מרוצה מעצמי, אבל אז יותם אמר: "אבל ספתא יודית, אני בכלל רציתי זיבלונים". בום בראש. לא יודעת מה זה זיבלונים וזה לא נשמע טוב, אבל היומולדת היא שלו, אז הכנתי גם גם קאפקייקס שוקולד עם זיבלונים , מה שזה לא יהיה.
זהו. אני מסודרת. הספקתי לסיים יומיים לפני, ויצאתי לסדנת זילוף אצל מיכל אפטר הנהדרת. מיכל לימדה אותי להכין עוגה שנראית כמו בול עץ בעזרת טכניקת עבודה עם שוקולד וקצפת שהיא פיתחה. העוגה הזו פתרה לי את השאלה שהמשיכה לנקר לי בראש "איפה נשים את הנרות?"
בתור רעיון זה היה נחמד אבל היו תלונות על הנר החסר "לשנה הבאה" והרוח החזקה על חוף היה לא שיתפה פעולה ולא הצלחנו להדליק את הנרות. הצילום כאן נעשה לפני. מצד שני העוגיות היו הצלחה, יותם עשה מעין חידון ולרוב התל אביבים הקטנים לא היה מושג. דוקא ילד מפתח תקווה זיהה את הכל. בנין הרכבת לא ממש הרשים את הקטנים שרק רצו לדעת אם זה באמת אכיל. אז טוב שהיו זיבלונים, וטוב שהיו עוגיות, ועוגה (וסברינות לגדולים), וטוב שאני שוב הצלחתי לאתגר את עצמי ולעשות משהו קצת אחר.