2007 איטליה
תחרות גביע הלחם בתערוכת סיג'פ
אחרי שנים של חלומות על איטליה, הנה אני באה
לאחר ההצלחה שלנו במוסקבה באוקטובר 2006, הוזמנתי לצאת עם נבחרת ישראל לתחרות הלחם האירופית במסגרת תערוכת SIGEP שהיא אחת התערוכות החשובות באירופה לתעשית הלחם, קונדיטוריה, שוקולד, קפה וגלידה, שמתקיימת ברימיני שבצפון איטליה. זה היה הביקור הראשון שלי באיטליה מאז עלייתי לישראל, והתאהבתי באיטליה ובאיטלקים. אנשים חמים, מקסימים יצירתיים שכיף להיות איתם, פגשתי שם אנשים שהם חברים שלי עד היום.
מסתבר שגם בלחם מפסלים
התפקיד שלי בנבחרת הישראלית היה להכין פסל מבצק לחם אפוי. אני מודה ומתוודה שעד אז לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה ולא היה לי שמץ מאיפה להתחיל.
רכשתי דרך האינטרנט חומר תיעודי על הנושא ולמרות שלמדתי ממנו לא מעט, חלק מחומרי הגלם לא קיימים בארץ. התקשרתי לכל טחנות הקמח בארץ ובשטיבל היו מאד נחמדים ומאד עזרו לי עם ידע מקצועי, במיוחד המהנדסים אלכס ופרידי מה שעזר לי לפתח בעצמי חלק מהמתכונים.
כל צוות התבקש לפסל מונומנט יחודי מארצו. נסעתי למיני ישראל כדי למצא משהו מעניין ולמרבה ההפתעה מצאתי שם את קבר הרמב"ם בטבריה שעד לאותו רגע לא ידעתי על קיומו. זה קצת מביש בהתחשב בעובדה שגדלתי שם אבל זו היתה הזדמנות מצויינת לסגור את הפינה הזו.
לאחר שיצרתי שני אב טיפוס לפסל קבר הרמב"ם שהוא מבנה מורכב מאד לפיסול, הייתי מרוצה מהתוצאה.
הכנתי תרשימים ומפות, ושבלונות והדפסתי מתכונים ותזרים עבודה. והייתי מוכנה לנסיעה גם עם לא מעט חשש בעיקר נוכח העובדה שלא ידעתי לקראת מה אני נוסעת ומול מי.
את השוק הראשון (חוץ מהקור המקפיא) קיבלתי כשפאוסטו ריבולה, נשיא איגוד האופים האיטלקי קלאב ארטי א מסטיארי לקח אותנו להתארגן עם חומרי הגלם בגני התערוכה ה"רימיני פיירה".
זהו היה בשבילי גודל בלתי נתפס. 16 אולמות ענקיים על יותר מ- 300,000 מטרים רבועים!! בלי קשר לגודל המקום מדהים בעיצוב הכללי עם בריכת הבלונים במרכז, והתחלתי להתרגש מצד אחד ולחשוש מצד שני כשראיתי את פסלי הלחם משנים קודמות שהיו כבר מוצבים שם לקישוט.
בארבעת הימים הבאים עבדנו כמו מטורפים מבוקר עד ערב, הצוות כלל שלושה - ג'קי האופה, רונן הקונדיטור, אני האמנית וראובן הקפטן שגם היה חבר בצוות השופטים.
בכל יום היה צריך להכין כמויות עצומות של תוצרת בהתאם להנחיות מאד מדוייקות - וכל התוצרת נמכרה לקהל הרחב כשכל ההכנסות קודש למשהו חברתי שזה בפני עצמו יפה ממש ובכל יום כל צוות הציג את המנה שלו לקהל. ג'קי בחר לדבר עברית ואני תרגמתי. זה היה ממש יפה כי אחריו כולם עברו לדבר בשפת אמם.
היום האחרון היה היום שלנו, הפסלים
להבדיל מהאופים והקונדיטורים, אנחנו הפסלים עבדנו על הפרוייקט שלנו לאט לאט כמו שצריך באמנות. ביום הראשון הייתי קצת בצרות משום שחומר הגלם החשוב ביותר שלי (גלוקוזה) לא היה זמין ואל ידעו מתי הוא יגיע. מי שהציל אותי היה המלאך פייר פאולו ג'נגיני שרץ איתי לאיזור הגלידה (שתופסים חצי מכל התערוכה זו) לא להאמין אבל רצנו 35 דקות לכל כיוון.
אצל אנשי הגלידה מצאנו לשמחתי גלוקוזה ופיירו נשאר חבר לנצח גם הוא וגם רעייתו שמגיעה כל שנה לסייע. מצד ימין שלי עמד האמן הגאוני לוקה פרנצ'סקי שבנה קוליסאום מדהים. וממש החמיא לי כשהוא שאל אותי מה אני עושה כשבניתי את המשולשים מעל קבר הרמב"ם. גם לוקה ורעייתו מריה כריסטינה נשארו חברים ונפגשנו מאז עוד הרבה פעמים.
היו הרבה מאד פיסולים מדהימים בעיקר של הצרפתים ושל הפורטוגזים, אבל כשלוקה הותיק והמנוסה הדליק את האור, נשארנו כולנו בחושך, והאמת אף אחד לא התקרב אליו והוא ניצח בקלילות. ולא רק לוקה אלא כל הצוות האיטלקי ניצח בתחרות על כל חלקיה ובצדק רב.
ואני הייתי מאד מרוצה מהמקום הרביעי שלי גם הקבוצתי וגם האישי.
בזמן המועט שנותר עשיתי טיול רגלי בעיר רימיני שהיא אמנם עיר חוף תיירותית מאד אבל בחורף הכל נסגר מוקדם כי קררררררר
תערוכת סיג'פ
התערוכה עצמה מדהימה. יותר מחצי מוקדם לתחום הגלידה, וזה כולל כמובן את כל הציוד הכבד כמו מקררים ועוד. ולא עלה על דעתי שאפשר להקדיש אולם שלם לוופלים של גלידה כן כן. ועוד אולם שלם רק לאריזות של עוגות ומתנות.
לצערי לא הספקתי לראות הרבה בזמן הפנוי המועט שנותר לי אבל זה היה תירוץ מצוין לחזור לכאן.
ב-2008 שלחתי עבודת פיסול בלחם שהתשתתפה בתצוגת אופנה בה דוגמניות לבשו אביזרים אפויים כולל תליון ועגילים שלי.
ב-2009 חזרתי לתערוכה כחברת הצוות האיטלקי והדגמתי הכנת מעמול ופרחים מסוכר, וגם הכנתי יצירה מבצק סוכר מול הקהל שכלל מוטיבים מהעיר ומהתערוכה עצמה. הצוות הגרמני אימץ אותי וגם זו הפכה לחברות עד היום עם אווה, הנס ופריירינה, וגם עם מרילנה המופלאה ששימשה מתורגמנית
A touching gift from the German team
ב-2010 - התערוכה חגגה 30 שנה, והוזמנתי יחד עם עוד כמה קונדיטורים לפתיחת אירועי ה-30. כל אחד מאיתנו בחר מעצב אופנה איטלקי ידוע והכין אביזרי אופנה שלו מחומרים אכילים. אני בחרתי את FENDI והכנתי אביזרי אופנה ממרציפן. לנסיעה הז הצטרף אלי באוו ספונטני יקי הקונדיטור הקיבוצניק שעד לפגישה שלנו באיטליה הכרנו רק בטלפון ורוב הצילומים השנה הם שלו.
ב-2012 - חזרתי עם עדן אלקובי המוכשר שהשתתף בתחרות הסראנו פמוסי, וניצח.
Israeli Innovation
ב-2017 - נתבקשתי ל הכין פסל אפוי תחת הכותרת חדשנות ישראלית, והפסל נסע לכאן עם הצוות הישראלי שהתתתף בתחרות אלוף האלופים.
ב-2018 - נסעתי שוב כתיירת.