משל הזאבים
21 ליולי 2014
חברתי קרול ווקר גאנטר פרסמה את המשל הזה והוא התאים לי כפתיח למה שנכתב בהמשך:
אינדיאני זקן משבט הצ'רוקי ישב עם נכדו הצעיר בפתח האוהל ואמר "נכדי היקר, דע לך כי יש קרב בין שני זאבים בתוך כל אחד מאתנו. זאב אחד רע - זעם, קנאה, בצע, שנאה, נחיתות, שקרים ואגו. הזאב השני הוא טוב - שמחה, שלום, אהבה, תקוה, ענווה, אדיבות, אמפתיה ואמת".
הילד חשב מעט ואז שאל: "סבא, איזה משני הזאבים מנצח?" הזקן ענה בשקט:
"הזאב המנצח הוא זה שאתה מאכיל".
כמה מחברי הטובים טורחים לשלוח לי מאמרים וכתבות ומנסים לשכנע אותי ב"טעותי" כדי שאסכים עם דעתם הפוליטית.
זה די מפתיע משום שלא זכור לי שחשפתי את דיעותי ברשת. לא ציינתי אם אני ימנית או שמאלנית, או אם אני בעד או נגד פעולה כזו או אחרת. דיעותי הן ענייני שלי.
מה שלא מפתיע הוא שכל אחד משני הצדדים - כן כן גם הימניים וגם השמאלניים לקח לעצמו מונופול על הצדק, אהבת האדם, והפטריוטיזם וגם על הכאב והצער.
כל אחד משני הצדדים גם יודע הכי טוב מה צריך לעשות. אם ראש הממשלה היה מקשיב להם הכל כבר היה מזמן בסדר.
מה שבאמת מפריע לי זו מלחמת האחים "בשם הצדק" שנוצרה בעקבות זאת וסגנונות הביטוי הנורא בכל מדיה כתובה אחרת.
חלק כינו אותי ושכמותי ימנית אלימה ומתלהמת ואחרים חושבים שאני שמאלנית בוגדת, אה... וגם מסריחה.
אני מנסה להגיד לעצמי שכולם אנשים טובים וכולם סובלים וזו הדרך שלהם לפרוק מתח זעם וכאב וכשהכל ישוב על כנו כל השדים יכנסו בחזרה לבקבוק ואני אקבל את החברים הטובים שלי בחזרה.
ותחשבו טוב טוב איזה זאב אתם מאכילים.